אין ספק שהאינטרנט השתלט כמעט על כל חלקה טובה בחיינו. במקום להיפגש עם חברינו האמיתיים, אנחנו מעדיפים לדבר איתם ברשת החברתית פייסבוק. במקום לעבור בין משרדי כוח אדם שונים ולתת את קורות החיים שלנו, אנחנו שולחים אותם, לעיתים אפילו בלי לשים לב לאן, דרך אתרי הדרושים השונים. וכשאנחנו מעוניינים לקרוא חומר כתוב ולהתעדכן מה התרחש מסביב לעולם, אנחנו פותחים את אחד מאתרי החדשות שברשת.
ההוצאות של העיתון בעבור מכונת לימנציה ומדפסות
אך יש אנשים שעדיין נותרים נאמנים למדיה הראשונה שהגיעה לעולם, המדיה שפרצה לחיינו הרבה לפני האינטרנט ואפילו לפני שידורי הטלוויזיה. אנשים רבים עדיין נהנים ומעדיפים לקרוא ישראל היום בזמן הנסיעה ברכבת מאשר להיכנס לאייפון, לשתות את הקפה בנחת מול עיתון ידיעות אחרונות שהגיע אליהם אל הדלת במקום לפתוח את המחשב הנייד ולשכב על הספה ביום שבת עם עיתון הארץ, במקום לגלוש באייפד. למרות זאת, אין ספק שעיתון הוא אחד הדברים שהולכים ונעלמים, בעיקר בשל העובדה שעלויות הייצור הגבוהות ועלויות העסקת הכתבים והעובדים, כבר כמעט ולא מכוסות על ידי מכירת העיתונים. העובדה שעבור כל עיתון יש צורך ברכישת מאגרי ניירות אינסופיים, שימוש רב במדפסות ובמכונות צילום כולל ההוצאות הגבוהות עבור בלאי ותשלומי חשמל וכניסתה לעבודה של מכונת למינציה על מגזינים שונים מטעם העיתון, הופכת כל אחד כזה שאין לו בנוסף גם גרסה מקוונת ברשת בה הוא יכול למכור פרסומות, למועמד לסגירה.
החשיפה לה זוכים חדשות קיסריה ומגזין הנוער של חדרה סיבה נוספת לצד העלויות היא העובדה שלמרות האהבה הגדולה שרבים רוכשים לעיתון, כמעט כל דבר, בניגוד למדיה הוותיקה, ניתן למצוא כיום באינטרנט. כל אחד יכול לפרסם מה שהוא מוכר ביד 2 בחינם מבלי הצורך לרכוש מודעות בכסף בעיתון, אתרים כמו חדשות קיסריה או מגזין הנוער של חדרה יכולים לעלות לאוויר העולם מבלי שיצטרכו להוציא ולו שקל על דפים והדפסות ועדיין יגיעו ליותר בתי אב וכמובן שגם סצינת ההיכרויות חזקה הרבה יותר בעולם הדיגיטלי, מאשר מודעות ההיכרויות שהיו בעבר בעמודים האחרונים בעיתון ולא הייתה לך היכולת לדעת בדיוק את מי ואת מה אתה מקבל.
